לעיתים אדם יכול לחלות במחלה אשר משפיעה על כל מהלך חייו, תפקודו בחיי היומיום, יכולתו לעבוד ועוד אספקטים אישיים נוספים. יש מחלות הנגרמות מווירוסים, חיידקים, זיהומים וכדומה ויש כאלו העשויות להיגרם מפעילות יומיומית ושגרתית המתרחשת במקום העבודה.
מהי מחלת מקצוע?
מחלת מקצוע מוגדרת כזו על־ידי ביטוח לאומי, והיא מחלה אשר אדם חלה בה עקב עבודתו או במהלכה. ישנה רשימה מפורטת של מחלות, הנמצאת בביטוח לאומי, אשר מוגדרות כמחלות מקצוע. למשל מורה אשר לוקה בצרידות כרונית, ירידה בשמיעה הנגרמת במקומות עבודה רועשים או סוגי סרטן הנגרמים מחשיפה לחומרים כימיים מסוימים. כדי שמחלה תוגדר ותיחשב כמחלת מקצוע, יש להוכיח קשר ישיר בין תנאי העבודה למחלה תוך שלילת גורמים כגון מצב רפואי קודם או גיל.
אילו סוגי מחלות מקצוע קיימות
בביטוח לאומי קיימת כאמור רשימה מפורטת של מחלות המוגדרות כמחלות מקצוע, אך ניתן לסווג את המחלות לכמה תחומים עיקריים:
- מחלות הנגרמות כתוצאה מפעילות פיזיולוגית ממושכת הקשורה בתחום העיסוק – למשל קלדניות המבצעות פעולות הקלדה ולוקות בתסמונת התעלה הקרפלית.
- מחלות הנגרמות מגורמים בסביבת העבודה – למשל פועלי בניין העובדים בסביבה מאובקת יכולים לחלות במחלות הפוגעות במערכת הנשימה עקב שאיפת חלקיקי האבק.
- מחלות הנגרמות מחשיפה לחומרים כימיים, דלקים, רעלים ועוד, למשל רוקח אשר עבודתו היא עם חומרים כימיים או נדיפים.
- מחלות ביולוגיות הנגרמות עקב עבודה עם וירוסים, בקטריות, נוזלי גוף וכדומה. למשל אחיות הלוקחות דמים או רופא שיניים אשר בא במגע עם רוק.
- מיקרוטראומה – מחלה הנגרמת מפעולה שגרתית יומיומית אשר פוגעת פגיעות קטנות ואיטיות, שאינן נראות לעין, במהלך השנים, ולבסוף גורמת למחלה מהותית וחמורה כגון אירוע לב או סכרת.
כיצד ניתן לתבוע את ביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע
ראשית, יש לקבל את הכרת הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע, ללא ההכרה הזו, לא ניתן יהיה להתקדם או לקבל פיצוי. לאחר אישור הביטוח הלאומי כי המחלה אושרה כמחלת מקצוע, ניתן להתקדם לקביעת אחוזי נכות בגין המחלה, אשר בהתאם אליהם נקבע גובה הפיצוי.
ניתן לקבל פיצוי בגין הפסד ימי עבודה, הנקראים דמי פגיעה. בנוסף ניתן לקבל פיצוי חד פעמי או קצבה חודשית בגין אחוזי נכות אם נקבעו, הקביעה אם הפיצוי יהיה חד פעמי או חודשי יהיה בהתאם לגובה אחוזי הנכות שנקבעו, ולפיכך ישנה חשיבות גבוהה להגשה נכונה של התביעה.
ניתן להגיש תביעה בגין טיפולים, הוצאות רפואיות, הוצאות שיקום וכדומה, או בגין הוצאות עבור שיקום מקצועי על־מנת לאפשר לעובד לחזור לשוק העבודה. כמו כן, ניתן לתבוע גמלה לאלמנה וילדים במקרה ועובד נפטר עקב מחלתו.
חשוב לציין כי הגשת תביעה לביטוח לאומי יש לעשות עד שנה מיום גילוי המחלה, הגשה מאוחרת עלולה לפגוע בגובה הפיצוי ואף בזכאות לפיצוי.
מה ניתן לעשות במקרים של דחיה מביטוח לאומי
גם במקרים בהם נדחתה תביעתכם או קיבלתם פיצוי אשר נראה לכם נמוך מכפי שמגיע לכם, זה אינו סוף פסוק. תוכלו לפנות ליעוץ עורך דין אשר יעבור על המסמכים וייעץ לכם האם כדאי להגיש ערעור, אילו מסמכים נוספים תצטרכו להמציא או אילו בדיקות לעבור. הוא יוכל כמובן לייצג אתכם בערעור ולהתנהל בשמכם מול ביטוח לאומי.
כיצד יעזור לכם יעוץ אצל עורך דין מומחה בטיפול במחלות מקצוע
קיימת חשיבות עצומה לדרך הגשת התביעה, למילוי הטפסים ולצירוף מסמכים רפואיים, חוות דעת, בדיקות או כל חומר נוסף, כיוון שקביעת המחלה כמחלת מקצוע היא המפתח לאישור התביעה, וגובה אחוזי הנכות תלויים רבות בחומר התביעה המוגש ובתוצאות הוועדות הרפואיות. כיוון שכך, פניה לעורך דין מקצועי היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תביעה מסוג זה.
בשלב ראשון, יבקש מכם עורך הדין לאסוף את כל המסמכים הרלבנטיים למקרה, יתכן שאף יפנה אתכם לחוות דעת רפואית או לבדיקות נוספות. לאחר עיון ובחינה של המסמכים והחומר הרפואי, תוכלו למלא את טופס התביעה של הביטוח הלאומי ולהגיש תביעה רשמית. בהמשך, אם יהיה צורך בכך, ילווה אתכם עורך הדין בוועדה הרפואית, יתנהל בשמכם מול הביטוח הלאומי ואף ייצג אתכם בבית הדין לעבודה אם יהיה צורך בכך. כמו כן, לאחר קבלת התשובה מהביטוח הלאומי, אם תהיו מעוניינים בכך, יוכל עורך הדין גם להגיש בשמכם ערעור או לתבוע פיצוי בגין סעיפים נוספים.
